<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן י"ד</h1>
<h2>דף יז:</h2>
אסור לספר ולכבס ולסוך ולרחוץ ולשמש מטתו ולנעול את הסנדל ולעשות מלאכה ולקרות בתורה ולזקוף המטה ולשאול לשלום. וכשם שאסור בתספורת כך אסור לגלח כל שער שיש בו ואפילו לגלח שפמו ובכלל זה ליטול צפרניו בכלי. אבל ליטול בשניו או (צפורן) בצפורן מותר. וכתב הר"ם בן ז"ל אבל כל שלשים יום אסור לספר בין ראשו בין זקנו ואפילו בית הסתרים אבל [בשפה] כל שמעכב נוטלו ואפילו במספרים בתוך שבעה בין למעלה מן הפה בין מן הצדדין ומותר ליטול צפרנים ביד ובשנים בתוך ז' אבל בגנוזטר אסור כל שלשים יום וכן נמי פסקו הריא"ף והר"ם במז"ל.
<h2>דף יח.</h2>
תניא כל מה שיש באיש יש באשה חוץ מתספורת ויש מחכמי הצרפתים שפירשו נטילת שער זה שהתירו באשה במעברת סרק על פניה וטופלתו בסיד וכן על פניה של מטה. אבל תספורת לשער ראשה אסור (כלל) [כל ל'] אפילו באשה שהרי אין דרכה כל ימות השנה בתספורת אלא מגדלות שער כלילותיהן ולמה יתירו לה באבל ודברי טעם הן ונראין עכ"ל הרמב"ן. והר"י מקורביל ז"ל כתב האשה מותרת בנטילת שער לאחר שבעה והאיש סורק במסרק לאחר ז' ואם הוא אסטניס או שיש לו חטטין בראשו יכול לחוף ראשו אפילו תוך שבעה ע"כ. והריא"ג ז"ל כתב לאחר שבעה אפילו בגנוזטר מותר וכן נמי פסקו הר"ם מקוצי ז"ל והר"י מקורביל ז"ל וביאר הר"ף ז"ל דסתם מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי בנטילת צפרנים (ד)בשבעת ימי אבילות מיירי.
